English
 

משתלת חסקלברג

 
 

תורת עץ הזית

 

צעד ראשון: מפנים לעץ הזית מקום בגינה:
עצי זית אינם מפונקים, ונקלטים היטב בכל סוגי הקרקעות. מערכת השורשים שלהם רחבה אך אינה אלימה, ולכן אין צורך לבודד אותם משמעותית מעצים או מאזורים מרוצפים. עצי הזית הבוגרים זקוקים למרווח של מטר וחצי מהעצים האחרים בגינה, ולכן יש לפנות לעץ הזית עיגול קרקע בקוטר של שלושה מטרים. כמו כן, חשוב לחשוף את עץ הזית לשמש לפחות לחצי יום, ולכן יש לוודא שאין לידו עצים בוגרים וגדולים או בניינים גבוהים שיטילו עליו צל קבוע.

    
צעד שני: מכינים את הקרקע לשתילה:
בחרתם לכם את זן שתיל הזית המיוחל וכעת יש להכין לו את ביתו החדש. גודל בור השתילה צריך להיות מותאם לנפח מערכת שורשי שתיל הזית ועוד עשרה אחוזים בהם נשים את הקומפוסט. לאחר שחפרנו את הבור נפזר על הקרקעית והדפנות שכבה של קומפוסט. תפקיד הקומפוסט "לכלוא" את המים והדשן באזור השורשים כדי להבטיח הזנה מקסימאלית של העץ. לאחר מכן נוציא את שתיל הזית מהשקית בצורה הבאה: נחתוך בעזרת סכין את קרקעית השקית ונניח את השתיל בבור. כשהוא בתוך הבור, נחתוך בעדינות את דופן השקית ונשחרר את מערכת שורשי שתיל הזית, כדי להגן עליהם מתלישה או קריעה, נכסה באדמה ונהדק היטב כדי למנוע מצב של כיסי אוויר באזור השורשים. בשלב הסופי, נשקה את שתיל הזית בשפע של מים. המים יחלחלו לאדמה וימלאו את כיסי האוויר, אם נשארו, בבוץ.

צעד שלישי: מדשנים את עץ הזית
הדשן הוא תוסף התזונה של עצי הפרי, ומומלץ בחום להשתמש בו גם במקרה של שתילי זית לצמיחה מהירה וחזקה ולזיתים גדולים ועסיסיים יותר. ישנם כל מיני סוגי דשן, ואנו ממליצים להשתמש בדשן בשחרור איטי. יש לשים אותו פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, ובחודשים שלאחר מכן הוא מתפרק באופן איטי ומזין את האדמה וכפועל יוצא את עץ הזית. לאחר שתילת עץ הזית, יש לחרוץ באדמה עיגול בעומק סנטימטר לערך, במרחק של 15 ס"מ לערך מהשתיל. לאחר מכן יש לפזר חופן דשן (כחמישים גרם)  בעיגול שחרצנו ולכסות אותם בעזרת מעט אדמה, כיוון שגרגרי הדשן מתקלקלים בחשיפה לשמש. 

צעד רביעי: משקים את העץ
גם כשזה מגיע להשקיה, שתילי זית ממשיכים לעשות לנו חיים קלים: ניתן להשקות אותם גם במים הנחשבים לפחות איכותיים (כדוגמת מים בעלי מליחות גבוהה), והם יגדלו וישגשגו. בהשקיות הראשונות נעניק לשתיל הזית כמות גדולה, יחסית, של מים כדי להקל עליו את חבלי הקליטה. שיטת ההשקיה היעילה והחסכונית ביותר היא באמצעות טפטפות, אותן ניתן להתקין בקלות רבה (טפטפות והוראות התקנה תוכלו למצוא בכל חנות חקלאית). כדי להשאיר את המים באזור מערכת השורשים, יש לחפור גומה מסביב לשתילי זית בקוטר מערכת השורשים ולכוון את המים לתוך הגומה. בשבועיים הראשונים נשקה את השתיל כל יומיים ולאחר מכן נרד לתדירות השקיה של פעמיים בשבוע בקיץ. בחודשי החורף אין צורך להשקות עצי זית, אלא אם מדובר בחורף שחון במיוחד. במקרה כזה, נשקה את העץ בכל פעם שהקרקע מעל השורשים מתייבשת. הזית, כאמור, הוא עץ קשוח ולכן ישרוד גם תקופות ארוכות ללא השקיה, אבל אז ממדיו יהיו צנועים יותר וכך גם כמות הזיתים וגודלם. ישנה אסכולה שטוענת כי השקיה מועטה של עץ הזית מניבה פירות קטנים, אמנם, אך בעלי טעם מרוכז וארומה עזה במיוחד, אבל אנחנו לא מסכימים איתה.

צעד חמישי: מגנים על עץ הזית ממחלות וממזיקים
לעץ הזית יש שלושה אויבים מרכזיים: זבוב הזית, זבוב הפירות (זבוב הים התיכון, בשמו השני) ועש היסמין. הנזק שגורמים זבובי הזית והפירות כמעט ואינו נראה לעין: נקודה קטנטנה על הפרי, כמעט ואינה נראית. רק אם נחתוך את הזית נגלה את הרקב שנוצר בפנים. עד לאחרונה, נחשב זבוב הפירות לצרה צרורה אבל לאחרונה הגיעה לשוק מלכודת זבובי פירות (נראית כמו מלכודת זבובים רגילה). יש לתלות אותה על ענפי העץ לפני הבשלת הפרי, והיא תלכוד במיומנות כל זבוב גרגרן שיחמוד את עסיס הזיתים שלכם. עש היסמין, מצידו, מעדיף את העלים הצעירים של העץ. אם אתם רואים שעלי העץ מתקפלים ו/או מקבלים רשת לבנה דקיקה עליהם, כנראה שזכיתם לביקור ממנו. במקרה כזה, יש לקחת 2-3 עלים כדוגמה לחנות חקלאית ולבקש הדברה מתאימה. ואם אתם מעדיפים חקלאות אורגנית, ניתן להגן על העץ בעזרת רשת/כילה שתכסה את כולו.

צעד שישי: נהנים מפירות ההשקעה
עץ הזית מניב פירות לראשונה בשנתו השלישית, ומאז לסירוגין, מדי שנה שנייה. ליתר דיוק - בשנה הראשונה הוא מניב פירות אך בכמות קטנה, ואילו בשנה השנייה הכמות גדולה הרבה יותר. איך נדע מתי למסוק? פשוט קוטפים זית אחד ומועכים אותו ביד. אם הוא מגיר מיץ בשפע, הוא מוכן. אם אתם מחובבי הזיתים השחורים, פשוט המתינו בסבלנות עד שהזיתים שעל העץ ישחירו ורק אז מסקו אותם.

צעד שביעי: מכינים את עץ הזית למעגל חייו הבא
לאחר המסיק יש לגזום את עץ הזית: להסיר ענפים יבשים ו/או פצועים ולפתוח "חלונות אור" בנוף העץ, שיאפשרו לקרני השמש לחדור לענפים המרכזיים וכפועל יוצא להגדיל את כמות הפרי העתידית ואת איכותה. את הגיזום עושים בעזרת מזמרה גדולה וחזקה, ואם אינכם בטוחים בעצמכם עדיף להזמין גנן בפעם הראשונה ולהתבונן כיצד הוא עושה זאת. בגיזומים הבאים תוכלו לעשות זאת בעצמכם.