English
 

משתלת חסקלברג

 
 

השיזף הסיני: זר הקוצים של ישו הפך לרגיעון של אסיה

 אל תתנו למראה התמים של פרי השיזף (אין קשר לשזיף) להטעות אתכם: מדובר באחד הפירות המרתקים, הטעימים והמיוחדים שנמצאים כרגע על המדפים, עם יותר מ-600 זנים שונים באסיה, במזרח התיכון ובארצות הברית, ועם היסטוריה משפחתית שכוללת את האמונה שמענפיו נשזר זר הקוצים לראשו של ישו בזמן צליבתו (זהו גם מקור שמו הלטיני, Zizipus jujube, 'קוצי המשיח').

במטבח הפרסי, הגיאורגי, המרוקאי, הקנדי, הלבנוני, הסיני וההודי יש לפירות השיזף תפקיד חשוב ומרכזי: הפרסים והלבנונים מנשנשים פירות שיזף מיובשים בכל הזדמנות ומצרפים אותם לחליטות צמחים ריחניות, ההודים מכינים מהם צ'אטני אקזוטי ועז טעמים (מתכונים בהמשך) והסינים אוכלים אותם כמה שיותר, מתוך אמונה ש"פרי השיזף מרחיק את הרופא".

 

רגיעון שגדל על העצים

החשיבות העצומה שמייחסת הרפואה הסינית לפירות השיזף סקרנה גם את מדעני המערב, ועשרות רבות של מחקרים נערכו ונערכים במטרה למפות את יכולותיו הרפואיות של הפרי. ואכן, התוצאות מרשימות ביותר, ולפיהן מומלץ לכל אדם לשלב את הפרי בתפריט היומי:

ראשית, נמצא כי פרי השיזף מכיל חומרי הרגעה טבעיים ויעילים (ממיצויו של הפרי רוקחים כמוסות הרגעה טבעיות הנמכרות ברחבי אסיה) לכך אחראים חומרים בשם 'ספונינים' המסייעים בהורדת רמת חרדות והארכת משך והשינה. כמו כן, מכיל הפרי כמות גבוהה במיוחד של ויטמין C, יותר מתפוז, לשם השוואה! הפרי מכיל כמות גבוהה של נוגדי חמצון, כמו גם רכיבים המסייעים להקלה על דלקות באזור המעיים, כאבי שיניים ולפי הרפואה הסינית המסורתית – גם מעודדים צמיחת שיער.

 

מה לשיזף הסיני ולגילה אלמגור? 

משפחת פירות השיזף מקיפה מאות של זנים, שנולדו או פותחו ברחבי העולם ובעיקר ביבשת אסיה ובארצות הברית. בארץ גדלים כעת כ-35 שנים שונים של שיזף סיני וזנים נוספים מצויים בפיתוח. עץ השיזף הסיני מצטיין בעמידות גבוהה ובדרישות מים צנועות והוא קרוב משפחה של עץ הדומים המקומי שהונצח בספרה של גילה אלמגור "עץ הדומים תפוס".

לפרי השיזף הסיני שני שלבי הבשלה: בראשון צבעו הופך צהוב וטעמו כשל תפוח ריחני ורענן במיוחד. בשלב השני מאדימה הקליפה וטעמיו הופכים מתוקים, עמוקים ומרוכזים יותר. בפרס, בלבנון ובמרוקו נוהגים לייבש את פירות השיזף ולאכול אותם כחטיף דמוי תמר (מתכון לייבוש ביתי בהמשך). במרוצת השנים פותחו מאות זני שיזף, בארץ ובעולם, שזוכים לשמות משעשעים משהו כדוגמת 'אדמירל ווילקס', ו'דון פולנסקי'. 

 

מתכוני שיזף:

ממתק רגיעון טבעי

חומרים ל-10 חטיפים:

10 פירות שיזף מגולענים

10 פירות תמרי מג'הול מגולענים

3 כפות שקדים לבנים טחונים (יש להשיג בכל רשת מזון)

חופן אגוזי מלך

כוס שומשום

איך מכינים: מעבדים את התמרים, השיזף ואבקת השקדים במעבד מזון עד להאחדה. מוסיפים פנימה את אגוזי המלך, יוצרים כדורים קטנים ומצפים אותם בשומשום (אם העיסה דביקה, מכניסים למקרר לשעתיים או עובדים בידיים רטובות). מקררים את הכדורים לפחות יממה במקרר, עד שהכדורים מתייצבים במרקמם. שומרים בקירור עד חודש. 

 

מהמטבח הפרסי: חליטת שיזף, פיסטוק חלבי ועשבי תבלין 

חומרים לקנקן תה משפחתי:

5 פירות שיזף חצויים

2 כפות פיסטוק חלבי קלוף וחתוך גס

חופן נדיב של עלי נענע ולואיזה.

איך מכינים:  שמים את כל הרכיבים בקנקן, מוסיפים מים רותחים ומחכים 10 דקות לפני שמגישים.   

 

מהמטבח ההודי: צ'אטני שיזף, יוגורט והל    

חומרים:

10 פירות שיזף מגולענים

כוס יוגורט סמיך

שליש כוס דבש

כפית שטוחה של ג'ינג'ר יבש

חצי כפית הל טחון

חצי כפית פלפל שאטה יבש גרוס

איך מכינים: מעבדים את כל החומרים במעבד מזון למשחה חלקה, שומרים במקרר עד שבועיים ומשתמשים כתיבול לעוף, לבשר בקר או כממרח על לחם

 

 איך מייבשים בבית פירות שיזף?

בוחרים אזור מאוורר אך ללא קרינת שמש ישירה (מרפסת פתוחה, למשל). מסדרים את פירות השיזף הטריים בשכבה אחת על גבי מחצלת או רשת, ומכסים אותם ברשת צפופה (כדי למנוע מהחרקים גישה). משאירים לשבוע בערך, עד שהפרי מתקמט והופך דומה לתמר. השיזף המיובש נשמר חודשים בצנצנת אטומה (כמו כל הפירות היבשים).